<h1>ספר הנייר הלכ' כלה</h1>
<h2>דף ז:</h2>
כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה שלא טבלה. מניין לברכת חתנים מן התורה שנ' [בראשית כ"ד] ויברכו את רבקה אחותם, ומנין אף ברכת אלמנה מן התורה שנ' [רות ד'] ויקח בועז עשרה אנשים וכתיב [שם] ויאמרו כל העם אשר בשער וכתיב [שם] יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה. ה"ג, בר ישראל דנסיב אינתתא מתבעי ליה לקדושי ברישא ולברוכי ברכת ארוסין ולמכתב לה כתובה ברישא דאמר רב נחמן אמר לי הונא מניין לברכת חתנים בעשרה שנ' [שם] ויקח בועז עשרה אנשים וגו'. ר' אבהו אמר מהכא [תהלים ס"ח] במקהלות ברכו אלקים ממקור ישראל, בשעה שאתה מברך על המקור מפרייה ורבייה עשה קהילה. ומן קמי הלולא ובתר הלולא מברך שהשמחה במעונו. ת"ר מברכין ברכת חתנים בבית חתנים וברכת ארוסין בבית הארוסין. וה"מ לדידהן דמארסין קודם נישואין זימנא סגיאה, אבל אנן מברכין אידי ואידי בחד אתר. מאי ברכת ארוסין, רבין בר רב אדא ורבה בר רב אדא דאמרי תרווייהו משמיה דרב יהודה, ברוך אתה ה' אמ"ה אקב"ו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות על ידי חופה וקידושין, בא"י מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין. הגהה. בקידושין, חכמי צרפת אומרים כי מן הדין הוא רוצה לומר בקידושין שעשו כבר, אך עבור גזירת חוק יהו"א נקראו הדייקנים בקידושין רפייה וסופרים טעו וכתבו וקידושין ומ"מ חופה עיקר. הגהה. נהגו בשעת כניסת העם לזמן עידי קידושין ולהראות להם טבעת מן הקידושין בלא אבן דלא ליהוי כקידושי טעות ואומ' הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל, ועונין מזל טוב, ולוקח כוס של יין ומברך תחילה בורא פרי הגפן. הגהה. פ"ק דכתובות, מן הדין היה לנו לברך מיד שהכל ברא בשעה כנופיית העם ועל זה תקנוה לשבח המלך בו על רוב עמו אשר נאספו יחד ואינה מעניין ברכת הזיווג. אכן תקנוה על הכוס כדר' חייא דכונסו על הכוס, וגם יוצר האדם לא נתקנה לענין הזיווג אלא ליצירת אדם הראשון דשתי יצירות הואי, ואף למ"ד חדא יצירה הואי מ"מ במחשבה עלו שתים ובתר מחשבה אזלינן. הגהה. פעם אחת שכחו ולא ברכו בורא פרי הגפן בברכת נישואין וכבר ברכנוה בברכת אירוסין והורה ר"ת שיחזור ויתחיל בברכת נשואין, אירוסין ונישואין תרי מילי נינהו. זו חותמת בברוך כמו מגן אברהם שהאחרות קצרות וסמוכות לה, וכמו כן האחרות כמו שוש תשיש ושמח תשמח כולן סמוכות לה. הגהה. אם יש שם יין מברך על הכוס בורא פרי הגפן, או על השכר שהכל נהיה בדברו אם אין שם יין, ואם אין לו לא זה ולא זה מברך הברכות לעצמן בלא כוס, מיימון. הגהה. באשר יצר התחיל עניין הזיווג כי מדבר בשניהם אשר יצר את האדם בצלמו דכתיב [בראשית ט'] בצלם אלקים עשה את האדם, ובלא' ג' ובצלם וגם לא והתקין כי תרתי בצלם למה ותבניתו קאי לאדם כדא' [עי' יבמות ס"ג ע"א] לא נתקררה דעתו עד שבא לו חוה. הגהה. ראיתי לכך כתוב בברכה שמח תשמח, חתן וכלה, ובברכת אשר ברא כתיב חתן עם הכלה, לפי שאז נגמרו כל הברכות [ו]קודם (ו)היא היתה אסורה לו כנידה לכך א' עם הכלה. לס"ה. אחר ברכת אירוסין תיכף קורין את הכתובה וקונין בסודר ומייחדין עידי כתובה שיקחו הקניין, ואחר קריאת הכתובה יפרשו השמלה של מצוה. והילך ברכת נישואין. ברוך אתה ה' אמ"ה בורא פרי הגפן. ברוך אתה ה' אמ"ה שהכל ברא לכבודו. ברוך אתה ה' אלמ"ה יוצר האדם. ברוך אתה ה' אלמ"ה אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בניין עדי עד ברוך אתה ה' יוצר האדם. שוש תשיש ותגל עקרה בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה בא"י משמח ציון בבניה. שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם בא"י משמח חתן וכלה. ברוך אתה ה' אמ"ה אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה, גילה רינה דיצה חדוה אהבה ואחוה ושלום ורעות. מהרה ה' אלקינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלם קול ששון קול שמחה קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם ב"א ה' משמח חתן עם הכלה. וזורק הכוס לארץ כדאמר' [ברכות ל"א ע"א] תבר קמייהו ואיעציבו. ובסעודה מתחיל נברך אלקינו שהשמחה במעונו שאכלנו משלו. ומברך ברכת המזון כסדר. ואחר שסיים יראו את ה' קדושיו וגו' יניח הכוס ויתננו לאחד מבני הסעודה ויקח כוס אחר ויברך שהכל ברא לכבודו וכל הברכות כסדר. ויברך בורא פרי הגפן באחרונה על הכוס של ברכת המזון. כך הסדר מברכין ז' ברכות כל יום החופה ובבית החופה ואפי' בחדרים הסמוכין לאפריון, ואף בשאר הבתים שבעיר אם אחד ממשמשי החופה עמהם דק"ל דשמש מצרפן, ואף אחר הציירנ"א כל הלילה מברכינן ז' ברכות. ובחמישי ובשישי אם לא באו פנים חדשות מברכינן שהשמחה במעונו לבד ולבסוף מברך אשר ברא לבד אם האפריון קיים ובבית החופה, ובשבת אם אין האפריון קיים, או אם הלכו לעיר אחרת החתן והכלה יחדשו האפריון ויברכו ז' ברכות בבית האפריון דווקא כל הלילה וכל המחרת ובשלוש סעודות ובלילה יברכו אשר ברא עד סוף שבעה, וזה נוהג בין בבחור בין בתולה או אלמון לבתולה או אלמנה לבחור דמברכינן ז' ברכות. ואם חופה אלמון לאלמנה בחול יברכו ז' ברכות ביום החופה לבד ולא בשום פנים חדשות ולא בשבת, ובחופה אלמנה שהיא בשבת או' הר"ר ברוך חיים שאין לברך בסעודה שלישית ז' ברכות.
<h2>דף י.</h2>
והילך טופס כתובה. ברביעי בשבת בחמשה עשר יום לירח שבט שנת חמשת אלפים ושבעים ותשע לבריות [—לבריאת] עולם למניין שאנו מנין כאן בקונדו"ם מתא, איך ר' ישראל החתן בר' יעקב אמר לה למרת תורה בת ר' משה בתולתא, הויא לי לאינתו כדת משה וישראל, ואנא אפלח ואוקיר ואזון ואפרנס יתייכי כהלכות גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון בקושטא, ויהבינן ליכי מוהר בתולייכי כסף זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא ומזנייכי וכסותייכי וסיפוקייכי ומעל לוותייכי כאורח כל ארעא, וצביאת מרת תורה בתולתא דא והות ליה לאינתו ודא נידוניינא דהנעלת ליה מבי נשא בין בכסף [בין] בזהב בין בתכשיטין בין בשימושי דירה בין בשימושי ערסא, סך הכל קבל עליו ר' ישראל החתן בחמשי' לטרי' מטבע טורניי"ש פשוטי' טובי' יוצאי' בהוצאה שיש בכל דינר ודינר ארבעה פשיטי' של כסף צרוף למשקלו, וצבי ר' ישראל ב"ר יעקב החתן ואוסיף ליה מדיליה חמשי' לטרין אחרות כנגדן וכיוצא בהן במתנה כי היכי דליהוו לה מאה לטרין בכתובתה. וכך אמר ר' ישראל החתן אחריות שטר כתובתא דא ונדונייא דא קבלית עלי ועל ירתי בתראי לאיתפרעא מן כל שפר ארג נכסין וקניינין דאית ליה תחות כל שמיא דקנאי ודעתיד אנא למיקני, ניכסין דאית להן אחריות ודלית להון אחריות, כולהון יהון אחראין וערבאין למיפרע שטר כתובתא דא ונידונייא דא בחיי ובמותא ואפילו מן גלימא דעל כתפאי, ואחריות שטר כתובתא דא ונידוניא דא קבלית עלי ועל ירתאי בתראי כחומר כל שטרי כתובות דנהיגין בבנות ישראל מן יומא דנן ולעלם דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי. וקנינא מר' ישראל ב"ר יעקב החתן למרת תורה בת ר' משה בכל מה דכתוב ומפרש לעיל במנא דכשר למקניא ביה. העברת קולמוס או דעל המחק או דביני חטי עם הכל שריר וקים. ישראל ב"ר יעקב החתן, פנחס בן אלעזר הכהן, דוד בן ישי מלך ישראל. מכאן שיכול לכתוב החתן לבסוף.
<h2>דף נא.</h2>
והילך טופס כתובה. ברביעי בשבת בחמשה עשר יום לירח שבט שנת חמשת אלפים ושבעים ותשע לבריות [—לבריאת] עולם למניין שאנו מנין כאן בקונדו"ם מתא, איך ר' ישראל החתן בר' יעקב אמר לה למרת תורה בת ר' משה בתולתא, הויא לי לאינתו כדת משה וישראל, ואנא אפלח ואוקיר ואזון ואפרנס יתייכי כהלכות גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון בקושטא, ויהבינן ליכי מוהר בתולייכי כסף זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא ומזנייכי וכסותייכי וסיפוקייכי ומעל לוותייכי כאורח כל ארעא, וצביאת מרת תורה בתולתא דא והות ליה לאינתו ודא נידוניינא דהנעלת ליה מבי נשא בין בכסף [בין] בזהב בין בתכשיטין בין בשימושי דירה בין בשימושי ערסא, סך הכל קבל עליו ר' ישראל החתן בחמשי' לטרי' מטבע טורניי"ש פשוטי' טובי' יוצאי' בהוצאה שיש בכל דינר ודינר ארבעה פשיטי' של כסף צרוף למשקלו, וצבי ר' ישראל ב"ר יעקב החתן ואוסיף ליה מדיליה חמשי' לטרין אחרות כנגדן וכיוצא בהן במתנה כי היכי דליהוו לה מאה לטרין בכתובתה. וכך אמר ר' ישראל החתן אחריות שטר כתובתא דא ונדונייא דא קבלית עלי ועל ירתי בתראי לאיתפרעא מן כל שפר ארג נכסין וקניינין דאית ליה תחות כל שמיא דקנאי ודעתיד אנא למיקני, ניכסין דאית להן אחריות ודלית להון אחריות, כולהון יהון אחראין וערבאין למיפרע שטר כתובתא דא ונידונייא דא בחיי ובמותא ואפילו מן גלימא דעל כתפאי, ואחריות שטר כתובתא דא ונידוניא דא קבלית עלי ועל ירתאי בתראי כחומר כל שטרי כתובות דנהיגין בבנות ישראל מן יומא דנן ולעלם דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי. וקנינא מר' ישראל ב"ר יעקב החתן למרת תורה בת ר' משה בכל מה דכתוב ומפרש לעיל במנא דכשר למקניא ביה. העברת קולמוס או דעל המחק או דביני חטי עם הכל שריר וקים. ישראל ב"ר יעקב החתן, פנחס בן אלעזר הכהן, דוד בן ישי מלך ישראל. מכאן שיכול לכתוב החתן לבסוף.
<h2>דף נז.</h2>
כתובה דארכסא. ברביעי בשבת בשלשים יום לירח אדר הראשון שנת חמשת אלפים ושבעים ותשע לבריאת עולם למניין שאנו מנין כאן בקונדו"ם הבירה, איך ר' שמעון בן לקיש אתא קדמנא ואמר לנא הא כמה שנין הות נסיבא לי מרת חכמה בת ר' פטר וכתיבנא לה כתובתא בההיא שעתא כדתקינו רבנן לבנת ישראל, וקבילנא עלאי נדוניא דילי' בשום וכתיבנא לה בכתובתא דילא, והוה שטר כתובתה בהדה עד השתא דאירכסא לה או דאטמירוה עכברי או איתגנבא או איתקרעא ולא ידענא היכן הוא, ואיצטריכנא למיכתב כתובתא אחריתי כמו שאמרו חכמים [ב"ק פ"ט ע"א] אסור להשהות עם אשתו שעה אחת בלא כתובה, ולמכתב שיעבודא דנכסיי כדהוו בכתובתא קמייתא. וכן א' קדמ' אתון סוהדי הוו עלי סהדי דאנא אפלח ואוקיר ואזון ואפרנס יתה כהלכת גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון בקושטא ויהיבנא ליה מוהר בתולין דילה כסף זוזי מאתן דחזו לה מדאורייתא כדהוו כתיבי' בכתובתא קמייתא דאירכסא לה ומזונה' וכסותה' וסיפוקה ומעל לוותה כאורח כל ארעא, וצביאת מרת חכמה והוות ליה לאנתו ודא נדוניי' דהנעלת לי מבית אבוה ואמה בין בכסף בין בזהב בין בתכשיטין בין בשימושין ערסא סך הכל קבילנא עלי בחמשי' ליט' מטבע טורניי"ש פשוטים טובים יוצאין בהוצאה שיש בכל דינר ודינר ארבעה פשוטי' של כסף צרוף למשקלו. וצבינא אנא ר' שמעון בן לקיש ואוסיפנא לה מדיליה חמישי' לטרי' אחרות כנגדן וכיוצא בהן במתנה כי היכי דלהוו לה מאה ליטרי' בכתובתא כי היכי דיהוו לה בשטר כתובתא דאירכסא לה, וקדמנא אמר ר' שמעון בן לקיש אחריות שטר כתובתה דא ונדונייא דאקבלי' עלי ועל ירתאי בתראי לאיתפרעא מן כל שפר ארג נכסין וקניינין דאית לי תחות כל שמיא דקנאי ודעתיד אנא למיקני נכסים דאית להון אחרי' ולית להון אחריות כולהון יהון אחראין וערבאין לאיתפרעא מנהון בחיי ובמותא ואפילו מן גלימא דעל כתפאי, ואחריות שטר כתובתה דא קבלית עלי ועל ירתאי בתראי כחומר שטרי כתובות דנהיגי בבנת ישראל מן יומא דנן ולעלם דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי. וקנינא מר' פ' בר' פ' בכל מה דכתוב ומפרש לעיל במנא דכשר למיקניא ביה והכל שריר וקים. עקיבא בן יוסף עד. יוחנן בן ברוקא עד.
